חדשות ועדכונים

שו"ת

חזרה לשו"ת
תשובה נתקבלה מאת הרב שמיר שיינטופ בתאריך כ"ב סיון תש"ע
שאלה:
אני עובדת בקטיף דובדבנים, האם מותר לי לאכול מהדובדבנים בעת הקטיף?
תשובה:
התשובה מתחלקת לשלושה חלקים שונים:
א. האם מותר לפועל לאכול מפירות בעת הקטיף? הדין בזה מפורש בתורה בפרשת כי תצא "כי תבא בכרם רעך ואכלת ענבים כנפשך שבעך ואל כליך לא תתן". הדינים השונים העולים מהפסוקים הללו נידונו במסכת בבא מציעא, ובקצרה נאמר שהפועל העובד אצל בעל הבית בדבר שגידולו מהארץ, ובשעת גמר המלאכה, אוכל מן הפירות בהם הוא עובד. [פירוט הדינים השונים בשו"ע חושן משפט סי' שלז].
ב. הפרשת תרומות ומעשרות: בנושא זה של הפרשת תרו"מ, יש עירבוב מושגים, וננסה לעשות סדר. פירות שלא נגמרה מלאכתם (וגמר מלאכה משתנה מפרי לפרי) אינם חייבים עדין בתרו"מ וניתן לאכול מהם אכילת עראי לפני הפרשת תרו"מ. אמנם יש כמה דברים ש'קובעים' (מלשון קבע ההיפך מעראי) למעשר, המפורסם שבהם הוא ראית פני הבית, אך יש עוד דברים ואחד מהם הוא 'חצר'.
מי שקוטף פרי בחצר מותר לו לאכלו, אך בתנאי שיאכל רק פרי אחד, אך אם הוא מצרף שני פירות מהעץ חייב בהפרשת תרו"מ (שו"ע יו"ד סימן שלא סעיף פט), אם העץ עומד בשדה ולא בחצר מותר לצרף באופן שאינו גמר מלאכה (לשים כמה דובדבנים בשקית או בסלסלה, נחשב גמר מלאכה לגבי דובדבנים, ומחייב בתרו"מ גם שלא בחצר). אמנם כל זה דווקא במי שקוטף לאכול, אך בעל הבית שקוטף את פירותיו, אינו רואה בצירוף שני פירות גמר מלאכה, שהרי דעתו על ליקוט של הרבה פירות, ולכן מותר לו לאכול גם אם צירף שני פירות, אך הגבול בבעל הבית נתון במחלוקת הראשונים.
ג. ברכה ראשונה ואחרונה: בדרך הטבע אין אוכלים דובדבנים ברציפות במשך כל הקטיף, ויש לדון, פעם בכמה זמן צריך לברך על הדובדבנים ברכה ראשונה, והאם ומתי לברך ברכה אחרונה.
שאלה דומה נידונת בפוסקים לגבי ברכה ראשונה ואחרונה על שתיה בטיול. שהרי לגבי ברכה אחרונה אם עבר שיעור עיכול אין אפשרות לברך שוב ברכה אחרונה. אמנם לגבי ברכה ראשונה אין שיעור, ועל סמך ברכה ראשונה אחת יכול לאכול כל היום כולו, בתנאי שלא היה 'היסח הדעת' או 'שינוי מקום'. ולכן במקרה שאין שאלה של ברכה אחרונה (כגון שאוכל בכל פעם שיעור מועט בלבד) יברך ברכה ראשונה אחת ופוטר עד שיסיח דעתו או שיעשה שינוי מקום.
אבל במקרה שבאכילה הראשונה אכלו שיעור המחייב ברכה אחרונה, ישנה מחלוקת האם עדיף לברך לכתחילה ברכה אחרונה כעת (מחשש שנשכח אותה או שיעבור שיעור עיכול ונפסיד את הברכה האחרונה) או להשתדל לאכול כל העת בלי שיעבור שיעור עיכול. אמנם גם אם מברכים ברכה אחרונה, יש מחלוקת האם מה שנאכל כעבור זמן לאחר שברכנו ברכה אחרונה נפטר בברכה הראשונה שכבר ברכנו או לא. ולכן אם אוכלים שיעור המחייב ברכה אחרונה ראוי לכוון בברכה הראשונה לפטור רק את האכילה הקרובה, לדוגמא רק את מה שנאכל מהעץ הזה בלבד, ומיד לברך ברכה אחרונה, ואח"כ כשנעבור לעץ אחר נברך שוב ברכה ראשונה.
[הערת אגב, דובדבנים נגועים בתולעים וחייבים בדיקה לפני האכילה].

חזרה לשו"ת